משרד הביטחון - הכרה בנכות
ייצוג בבקשות להכרה כנכי צה"ל מול משרד הביטחון - אגף השיקום
הזכאות להכרה כנכה צה״ל מוסדרת בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי״ט-1959. החוק קובע כי תביעות נגד משרד הביטחון יכולות להיות מוגשות על ידי אנשי כוחות הביטחון חיילי חובה, קבע ומילואים, שוטרים, סוהרים, ואנשי שב"כ ומוסד, אשר נפגעו או חלו במהלך השירות ועקב השירות.
בנוסף לגופים אלה, החוק חל גם על גופים ביטחוניים נוספים המנויים בחקיקה, וכן על יחידות וגופים הפועלים מכוח סמכויות ביטחוניות מיוחדות. המשמעות היא כי גם משרתים בגופים ביטחוניים שאינם בהכרח חלק מצה"ל עשויים להיות זכאים להכרה כנכי צה"ל, אם הפגיעה אירעה במהלך השירות ועקב השירות.
הדגש המרכזי בחוק הוא על הביטוי: "עקב השירות", ולכן אין די בכך שהפגיעה אירעה בתקופת השירות,
יש להוכיח כי קיים קשר מהותי ומשפטי בין תנאי השירות, אירועי השירות או אופיו של השירות – לבין הנכות הנטענת.
ההליך נפתח בהגשת בקשה להכרה לקצין התגמולים, אשר בוחן את התשתית המשפטית והרפואית הנטענת, ומכריע האם מתקיימים תנאי החוק להכרה.
חשוב לדעת כי ניתן להגיש תביעה להכרה גם שנים לאחר השירות (במקרים של פגיעה נפשית ו/או "חבלה רשומה").
עם זאת, ככל שעובר זמן רב יותר מאז הפגיעה כך עשוי להיות קושי ראייתי להוכיח את הקשר הסיבתי בין השירות לבין הנכות הנטענת.
מעמד הכרה 03 - מעמד זמני:
מעמד 03 באגף השיקום הוא מעמד זמני הניתן למבקשי הכרה בנכות אשר טרם נקבעה להם דרגת נכות קבועה, אך הם נמצאו זכאים לקבלת טיפולים וסיוע כבר בשלב הגשת התביעה. רופא מוסמך קבע כי דרגת הנכות הצפויה לא תהיה נמוכה מהדרגה הנדרשת כדי לקבל את הזכאות או ההטבה הרלוונטית.
הפונים להכרה מקבלים מעטפת תמיכה מיידית במסלול הירוק, כדי למנוע הידרדרות במצבם בזמן ההמתנה לוועדות הרפואיות.
מעמד 03 אינו מהווה הכרה סופית בנכות. לאחר סיום הבדיקות והוועדות הרפואיות, המעמד ישתנה למעמד של נכה צה"ל מוכר בעל אחוזי נכות קבועים.
הכרה באיבר זוגי:
נכה המוכר על אחד מהאיברים הזוגיים (עיניים, אוזניים, ידיים, רגליים, כליות, ריאות) לפחות 30 אחוז נכות, המבקש לקבל טיפול בגין "בן הזוג" של האיבר שבו קיימת נכות שהוכרה על ידי קצין התגמולים, רשאי להגיש בקשה להכרה בנכות באיבר בן הזוג. נכה שהוכר בדרגת "נכות בלתי מחייבת" באיבר הזוגי הנוסף, יהיה זכאי לטיפול רפואי מלא באיבר הזוגי הנוסף ולהטבות שונות הנובעות ממנו. דרגת הנכות שהוכרה היא "רגילה", אך שיטת החישוב הנכות באיבר הזוגי הוא שונה, והיא מבוצעת בשיטה הקומבולטיבית (מצטברת), דהיינו חיבור חשבונאי רגיל (ולא משוקלל).
הזכאות להיכלל כנכה צה״ל – בחינת קיומו של קשר סיבתי:
ליבת ההליך היא הוכחת הקשר הסיבתי המשפטי בין השירות לבין הפגימה הנטענת. הפסיקה הבחינה לאורך השנים בין קשר סיבתי עובדתי (האם השירות תרם בפועל להתפתחות הנכות) לבין קשר סיבתי משפטי (האם תרומה זו מצדיקה הכרה לפי מבחני החוק והפסיקה).
בפסיקה התפתחו גם מספר מבחנים מרכזיים לבחינת הקשר הסיבתי בין השירות לבין הפגיעה:
- מבחן השירות המיוחד – האם השירות יצר סיכון מיוחד החורג מהסיכונים הרגילים של החיים האזרחיים?
- מבחן התנאים המיוחדים – האם תנאי השירות כללו עומס פיזי או נפשי חריג ביחס לחיים האזרחיים?
- מבחן האירוע החריג – האם הפגיעה נגרמה בעקבות אירוע בלתי שגרתי כגון תאונה, אימון חריג, פעילות מבצעית או אירוע טראומטי?
שלב בחינת קיומו של קשר סיבתי, הוא שלב קריטי ומורכב במיוחד, משום שעל מבקש ההכרה להוכיח כי השירות היה גורם ממשי, משמעותי ולא שולי בהתפתחות הנכות. במקרים רבים נדרש ניתוח רפואי-משפטי מעמיק, לרבות: בחינת רצף הזמנים בין השירות להופעת התסמינים, בדיקת קיומו של מצב רפואי קודם, הערכת השפעת תנאי השירות על הנכות הנטענת, עיון בחוות דעת רפואיות והשוואתן לחומר הקיים בתיק התביעה ועוד.
שלב זה דורש בניית תשתית ראייתית סדורה, לעיתים בליווי חוות דעת מומחים, ניסוח טיעון משפטי מדויק והתמודדות עם טענות אפשריות נגדיות מצד אגף השיקום של משרד הביטחון.
הכרה מלאה לעומת הכרה חלקית
ייתכנו מספר תוצאות להכרעה בשאלת הקשר הסיבתי:
הכרה מלאה – כאשר נקבע כי השירות הוא הגורם המרכזי לנכות.
הכרה חלקית – כאשר נקבע כי השירות תרם רק בחלקו להיווצרות הנכות.
הכרעה זו משליכה על אופן קביעת הזכויות ועל המשך ההליך בוועדה הרפואית.
קשר סיבתי של גרימה לעומת החמרה
המשפט מבחין בין שני סוגי קשר סיבתי עיקריים:
- קשר סיבתי של גרימה – כאשר השירות הוא שגרם לפגימה הנטענת.
- קשר סיבתי של החמרה – כאשר היה קיים מצב רפואי קודם, אך השירות גרם להחמרה ממשית ומשמעותית שלו. במקרים של החמרה, האחריות של המדינה חלה רק על החלק היחסי של הנכות שנגרם עקב השירות. לדוגמה, אם נקבע כי מחצית מהנכות נובעת ממצב רפואי קודם ומחצית מהחמרה שנגרמה במהלך השירות, ההכרה תינתן רק ביחס לחלק ההחמרה בלבד (ובהתאם יינתו גם אחוזי נכות חלקיים בהתאם לשיעור ההחמרה שנקבעה).
תיקון 29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט- 1959 (תיקון גורן)
בשנת 2017 תוקן חוק הנכים בעקבות המלצות ועדת גורן.
תיקון זה העביר את הטיפול באנשי קבע ומקביליהם בכוחות הביטחון לטיפול בביטוח הלאומי, במקרה של פגיעה או מחלה בעת השירות.
אנשי ונשות קבע בצה"ל ובכוחות הביטחון שנפגעו בזמן השירות מטופלים, ככלל, על ידי המוסד לביטוח לאומי ונדרשים להגיש תביעה לנכות מעבודה במסגרת הביטוח הלאומי.
את התביעה לביטוח הלאומי, יכולים להגיש אנשי כוחות הביטחון הבאים:
צה"ל
משטרת ישראל
שירות בתי הסוהר (שב"ס)
משרד ראש הממשלה
משמר הכנסת
התגוננות אזרחית (הג"א)
אף על פי האמור לעיל, במקרים מסוימים, הייחודיים לשירות הביטחוני, אנשי כוחות הביטחון המנויים לעיל, יכולים בכל זאת להגיש בקשה להכרה בנכות למשרד הביטחון.
בשנת 2017 נכנס לתוקף תיקון משמעותי לחוק הנכים, המכונה "תיקון גורן" (תיקון 29 לחוק). התיקון שינה באופן מהותי את אופן הטיפול בתביעות של משרתי קבע.
"תיקון גורן" יצר הבחנה מורכבת בין מקרים שנשארים בסמכות אגף השיקום לבין מקרים שמועברים לביטוח הלאומי.
במקרים גבוליים, ישנה חשיבות מכרעת לליווי משפטי מקצועי. בחירה לא נכונה של מסלול התביעה, היעדר תיעוד מתאים, או ניסוח לא מדויק של נסיבות הפגיעה – עלולים להשפיע מהותית על עצם הזכאות ועל היקף הזכויות בעתיד.
לכן, כאשר מדובר במשרתי קבע ובפגימות שעלולות להיות מושפעות מתיקון גורן – ייצוג על ידי עורך דין הבקיא בתחום הוא חיוני כבר בשלב הראשוני של הגשת התביעה.
להלן החריגים לתיקון גורן, דהיינו מקרים בהם ניתן עדיין להגיש תביעה למשרד הביטחון:
חבלה ופוסט טראומה:
פגעה או חבלה של איש קבע תוכר על ידי קצין התגמולים במקרים הבאים:
- הפגיעה או החבלה אירעה עקב פעילות מבצעית, באימון לקראת פעילות מבצעית או באירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות צבאי או ביטחוני.
- הפגיעה או החבלה נגרמו בזמן השירות ובעקבותיו (בשגרה, באימון או בפעילות מבצעית) עד ה-26.04.2017 (כולל) יכולים להגיש את הבקשה לאגף השיקום במשרד הביטחון.
מחלה:
מחלתו של איש קבע תוכר על ידי קצין התגמולים במקרים הבאים בלבד:
אם המחלה אירעה בזמן השירות שלך בעקבות אירוע או תנאי שירות שהאופי, המהות והנסיבות שלהם ייחודיים לשירות צבאי או ביטחוני,
ומדובר באחד מהמקרים הבאים:
- מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן (שקבוע בצו שר הביטחון), לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא-אדומה.
- הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה.
- פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש שמקורו באמצעי לחימה.
אם המחלה אובחנה בזמן השירות ובעקבותיו (כולל במחלות שלא הוזכרו למעלה), וזאת עד ה‑31.12.2013 (כולל).
היתרונות של משרדינו
כל הסיבות לבחור בעו״ד יוטל כהן
ניסיון עשיר
ייצוג תיקים מורכבים
התמדה וחריצות
מאות לקוחות מרוצים
הכרת הגורמים הרלוונטים
ליווי ויחס אישי
ערעורים על דחיית קשר סיבתי – ועדת ערעורי נכים בבית משפט השלום
כאשר תביעה נדחית על ידי קצין התגמולים בשל היעדר קשר סיבתי, ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום בשבתו כוועדת ערעורי נכים. מדובר בהליך משפטי לכל דבר ועניין, הכולל, בין היתר, הגשת כתב ערעור מנומק, צירוף ראיות רפואיות ומשפטיות, חקירות מומחים במידת הצורך וטיעונים משפטיים בפני בית המשפט. ההליך דורש ניתוח מעמיק של החלטת קצין התגמולים והצבעה על שגיאות עובדתיות או משפטיות שנפלו בהחלטה. על החלטת ועדת הערעורים ניתן להגיש ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי בשאלה משפטית בלבד. במקרים חריגים ניתן לפנות בבקשת רשות ערעור גם לבית המשפט העליון.
לאחר ההכרה – הוועדה הרפואית וקביעת אחוזי נכות:
עם קבלת ההכרה בקשר הסיבתי, מועבר התיק לדיון בפני ועדה רפואית של אגף השיקום, שתפקידה לקבוע את שיעור אחוזי הנכות בהתאם לתקנות. בוועדה הרפואית נבחנים, בין היתר, מצבו הרפואי העדכני של הזכאי, ההשפעה התפקודית של הפגיעה על חיי היומיום ומידת הפגיעה ביכולת התעסוקתית. אחוזי הנכות שנקבעים משפיעים באופן ישיר על גובה התגמול של הזכאי, סוגי ההטבות להן הוא עשוי להיות זכאי והזכאות לשירותי שיקום.
נכות מוסבת (תקנה 9):
תקנה 9 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), מאפשרת לנכי צה"ל וכוחות הביטחון לקבל הכרה בנכות מוסבת – פגיעה חדשה שנוצרה באופן ישיר כתוצאה מנכות קיימת ומוכרת, גם אם היא אינה קשורה ישירות לשירות. בניגוד לתביעה רגילה שבה יש להוכיח קשר סיבתי לשירות הצבאי, בתביעה לנכות מוסבת יש להוכיח כי הפגיעה החדשה נגרמה עקב הנכות שכבר הוכרה.
לפי תקנה 9 יש להוכיח קשר סיבתי רפואי בין הנכות המוכרת לנכות החדשה.
למשל: מחלת סוכרת שנובעת באיברים חיוניים או טיפול תרופתי ממושך בנכות המוכרת עלול להוביל למחלת משנה וכדומה. כדי להוכיח קשר סיבתי לפי תקנה 9 (נכות מוסבת), יש להציג תיעוד רפואי המבסס קשר בלתי אמצעי בין הנכות המוכרת הקיימת לבין הפגיעה החדשה. לכן מסמכים שנמליץ לצרף לבקשה כוללים חוות דעת רפואית של מומחה בתחום של הפגיעה החדשה, תיעוד רפואי עדכני וסיכומי ביקור, תוצאות בדיקות עזר וממצאים המעידים על קיומה של הפגיעה החדשה, בדיקות דימות, בדיקות מעבדה וכדומה.
החמרת מצב רפואי:
החמרה בנכות מוכרת דורשת להגיש בקשה לבדיקה חוזרת שבמסגרתה הוועדה הרפואית המחוזית דנה מחדש בדרגת הנכות שנקבעה בעבר ובהחמרה במצב הרפואי. לבקשה יש לצרף מסמכים רפואיים עדכניים המעידים על השינוי והידרדרות במצב. הוועדה הרפואית רשאית להגדיל, להפחית או להותיר את דרגת הנכות בהתאם למצב הרפואי. אם הוועדה הרפואית הגדילה את דרגת הנכות, היא תינתן ממועד הגשת הבקשה.
חשיבות ההכנה והייצוג בוועדה הרפואית:
הוועדה הרפואית איננה הליך טכני בלבד. מדובר בדיון מהותי שבו נקבע היקף הזכויות לשנים קדימה.
ייצוג מקצועי כולל:
- הכנה מוקדמת והסדרת התיק הרפואי.
- בחינת התאמה בין הממצאים הרפואיים לבין סעיפי הליקוי הרלוונטיים.
- הדגשת ההשלכות התפקודיות בפועל.
- ליווי בוועדה עצמה ומניעת טעויות שעלולות להשפיע על קביעת האחוזים.
ניסיון בייצוג בפני ועדות רפואיות של אגף השיקום מאפשר זיהוי נקודות קריטיות בתיק והצגתן באופן ממוקד ומשכנע.
ערעור על אחוזי נכות שנקבעו בוועדה מחוזית וייצוג בוועדות רפואיות עליונות:
בנוסף לערעורים על עצם ההכרה, קיימת אפשרות לערער על אחוזי הנכות שנקבעו.
במקרים אלה נדרש להראות כי הוועדה לא יישמה כראוי את סעיפי הליקוי, לא נתנה משקל מספק לממצאים רפואיים או לא בחנה כראוי את ההשלכה התפקודית.
הבהרה משפטית
המידע המובא לעיל הוא מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ פרטני המותאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה. כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו הייחודיות, למסמכים הרפואיים ולתשתית הראייתית הקיימת. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת. לפיכך, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי אישי ומקצועי בטרם נקיטת כל פעולה.